פסק-דין בתיק בש"א 154868/08

בקשת נתבעת לסילוק תובענה על הסף לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 [להלן - "התקנות"].

רקע

1.    התובעת נפצעה בתאונה מיום 3.1.01 ונגרמו לה נזקי גוף [להלן - " התאונה"]. התובעת תבעה את עיריית גבעתיים ונתבעים נוספים, בגין התאונה, בת.א. 162470/02 [להלן - " התביעה הנזיקית"]. התובעת התפשרה עם הנתבעים בתביעה הנזיקית באופן שפוצתה על ידיהם, מבלי להודות בחבות, בסך של 25,000 ש"ח מעבר לתגמולי נכות מעבודה להם הייתה זכאית מהמוסד לביטוח לאומי. הסכם הפשרה אושר בפסק דין מאפריל 2007 [להלן - " הסכם הפשרה"]. אין חולק כי התובעת פוצתה לפי הסכם הפשרה ומכל מקום לא טענה אחרת בפניי.

2.    אציין כי בא כוחה הנוכחי של התובעת, עו"ד קנטי, ייצג אותה לכאורה בעת החתימה על הסכם הפשרה, אם כי בעת הגשת התביעה הנזיקית, יוצגה היא על ידי עו"ד ברק.

3.    כבר ביום 27.6.07 הגישה התובעת את תביעתה שלפני. התביעה מבוססת על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"] ומופנית כלפי קרנית, לאור טענתה של התובעת כי בתאונה היה מעורב רכב והנוהג האחראי בו - אינו ידוע.

4.    קרנית עתרה כבר בכתב הגנתה לסילוק התביעה על הסף ובהמשך הגישה את בקשתה המפורטת שבפניי. הצדדים השלימו סבב של תגובות וכעת הגיעה העת להכריע בבקשה.

טענות הצדדים

5.    קרנית טוענת כי התובעת מיצתה את עילתה בתביעה הנזיקית ובהסכם הפשרה וזאת מכוח סעיף 77 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן - " פקודת הנזיקין"] ועל כן אין היא יכולה לתבוע עוד נזקי גוף בגין התאונה. זאת אף כאשר קרנית לא הייתה צד לתביעה הנזיקית ולהסכם הפשרה ואף כאשר הללו  לא יצרו כלפיה "מעשה בית דין" מסוג כלשהו.

6.    התובעת טוענת כי סעיף 77 אינו חל לאור השונות ואף הסתירה בין העילה הנזיקית לבין העילה הנוכחית לפי חוק הפיצויים. עוד טוענת היא כי הסכם הפשרה אינו יוצר כלפיה מעשה בית דין.

7.    קרנית טוענת כי ניסוח התביעה הנזיקית, המפרט נסיבות תאונה נזיקיות טהורות, ללא מעורבות רכב או נסיבות כלשהן היוצרות זיקה ועילה לחוק הפיצויים, מקים הוכח התובעת השתק שיפוטי. השתק זה מונע מהתובעת לטעון כיום למעורבות של רכב בתאונה.

8.    התובעת מסכימה כי אכן ניסוח התביעה הנזיקית לא כלל מעורבות של רכב אך לטענתה הדבר נבע מטעותו של בא כוחה דאז "בפירוש העובדות" וכי "משנתבררה הטעות המשפטית - המראה כי בנסיבות התאונה ומעורבותה של המכונית בשרשרת האירועים, מדובר בתאונת דרכים - לא היה מנוס מלהגיע להסכם הפשרה ....".

דיון

מיצוי העילה - סעיף 77 לפקודת הנזיקין

9.    סעיף 77 קובע:

אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד

(א) בכפוף להוראות סעיפים 83-85, אדם שנפרע פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.

(ב) לא ייפרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם יש בה גם הפרת-חוזה או הפרת-חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, ובית-משפט, בית-דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע.

(ג) לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת-חוזה או בעד הפרת-חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה היא גם עוולה ובית-משפט כבר פסק בשל אותה עוולה פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או מכוחו הוא תובע.

10. לענייננו רלוונטי כמובן המצב המתואר בס"ק 77 [א] : שתי תביעות נזיקיות בגין אותה עוולה. אני סבורה כי גם תביעה המוגשת מכוח עילה לפי חוק הפיצויים היא במהותה "תביעה נזיקית" לצורך מיקום המחלוקת בסעיף לעיל. למותר לציין כי סעיפים 76 עד 83 וסעיפים נוספים [שאינם רלוונטיים כאן] נקלטו מפקודת הנזיקין אל תוך חוק הפיצויים  בסעיף 4 שבו ולמעשה התובעת אינה חולקת על כך.

11. להשלמת התמונה אציין כי הסעיף 83 לפקודת הנזיקין עוסק במצב של ריבוי מעוולים וקובע, לענייננו, כי יהא אשר יהא מספר התביעות בגין עוולה, לא יפוצה הניזוק מעבר לנזקו האחד.